50 Pesukim by Rabbi Yitzchak Kaduri for Abundance on Pesach Night
This beautiful minhag was preserved and transmitted by the mekubal Rabbi Yitzchak Kaduri , based on the teachings of the great Rabbi Moshe Cordovero—the Ramak (may their merit protect us).
Rabbi Yitzchak Kaduri instructed that after the Pesach Haggadah, one should read 50 pesukim about the Exodus of Am Yisrael from Egypt, as enumerated in the Torah.
He said that these pesukim possess tremendous power specifically on this night and can open the channels of shefa (abundance) for the entire year. These 50 pesukim, recited on Leil HaSeder (the night of the Pesach meal) and recounting the Geulah of our people, can open the Shaarei Shamayim, and everyone may direct their requests to Heaven.
1. Shemot 12:17
א. שמות פרק יב פסוק יז’
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצֵאתִי אֶת צִבְאוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַיּוֹם הַזֶּה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם:
— “Ushmartem et-hamatzot ki be'etzem hayom haze hotzeti et-tziv'otechem me'eretz Mitzrayim ushmartem et-hayom haze ledorotechem chukat olam” —
(And ye shall observe the feast of unleavened bread; for in this selfsame day have I brought your hosts out of the land of Egypt; therefore shall ye observe this day throughout your generations by an ordinance for ever).
2. Shemot 12:42
ב. שמות פרק יב פסוק מב’
לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה’ לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה’ שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָא-ל לְדֹרֹתָם
— “Lel shimurim hu la-Ado-nai lehotzi'am me'eretz Mitzrayim hu-halaila haze la-Ado-nai shimurim lechol-bene Yisrael ledorotam” —
(It was a night of watching unto the L-rd for bringing them out from the land of Egypt; this same night is a night of watching unto the L-rd for all the children of Israel throughout their generations).
3. Shemot 12:51
ג. שמות פרק יב פסוק נא’
וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא ה’ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָא-ל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם:
— “Vaihi be'etzem hayom haze hotzi Ado-nai et-bene Yisrael me'eretz Mitzrayim al-Tziv'otam” —
(And it came to pass the selfsame day that the L-rd did bring the children of Israel out of the land of Egypt by their hosts).
4. Shemot 13:3
ד. שמות פרק יג פסוק ג’
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא ה’ אֶתְכֶם מִזֶּה וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ
— “Vayomer Moshe el-ha'am zachor et-hayom haze asher yetzatem mi-Mitzrayim mibet avadim ki bechozek yad hotzi Ado-nai etchem mize velo ye'achel chametz” —
(And Moses said unto the people: ‘Remember this day, in which ye came out from Egypt, out of the house of bondage; for by strength of hand the L-rd brought you out from this place; there shall no leavened bread be eaten).
5. Shemot 13:8
ה. שמות פרק יג פסוק ח’
וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה’ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם:
— “Vehigadta levincha bayom hahu lemor ba'avur ze asa Ado-nai li betzeti mi-Mitzrayim” —
(And thou shalt tell thy son in that day, saying: It is because of that which the L-rd did for me when I came forth out of Egypt).
6. Shemot 13:9
ו. שמות פרק יג פסוק ט’
וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה’ בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ ה’ מִמִּצְרָיִם:
— “Vehaya lecha le'ot al-yadecha ulzikaron ben einecha lema'an tihye Torat Ado-nai beficha ki be-yad chazaka hotzi'acha Ado-nai mi-Mitzrayim” —
(And it shall be for a sign unto thee upon thy hand, and for a memorial between thine eyes, that the law of the L-rd may be in thy mouth; for with a strong hand hath the L-rd brought thee out of Egypt).
7. Shemot 13:14
ז. שמות פרק יג פסוק יד’
וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ א-ליו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה’ מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:
— “Vehaya ki-yish'alecha vincha machar lemor mah-zot ve'amarta elav bechozek yad hotzi'anu Ado-nai mi-Mitzrayim mibet avadim” —
(And it shall be when thy son asketh thee in time to come, saying: What is this? that thou shalt say unto him: By strength of hand the L-rd brought us out from Egypt, from the house of bondage;).
8. Shemot 13:16
ח. שמות פרק יג פסוק טז’
וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה’ מִמִּצְרָיִם:
— “Vehaya le'ot al-yadecha ultotafot ben einecha ki bechozek yad hotzi'anu Ado-nai mi-Mitzrayim” —
(And it shall be for a sign upon thy hand, and for frontlets between your eyes; for by strength of hand the L-rd brought us forth out of Egypt.’).
9. Shemot 16:6
ט. שמות פרק טז פסוק ו’
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָא-ל עֶרֶב וִידַעְתֶּם כִּי ה’ הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם
— “Vayomer Moshe ve-Aharon el-kol bene Yisrael erev vidatem ki Ado-nai hotzi etchem me'eretz Mitzrayim” —
(And Moses and Aaron said unto all the children of Israel: ‘At even, then ye shall know that the L-rd hath brought you out from the land of Egypt;).
10. Shemot 16:32
י. שמות פרק טז פסוק לב’
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה’ מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם לְמַעַן יִרְאוּ אֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
— “Vayomer Moshe ze hadavar asher tziva Ado-nai melo ha'omer mimenu lemishmeret ledorotechem lema'an yir'u et-halechem asher he'echalti etchem bamidbar behotzi'i etchem me'eretz Mitzrayim” —
(And Moses said: ‘This is the thing which the L-rd hath commanded: Let an omerful of it be kept throughout your generations; that they may see the bread wherewith I fed you in the wilderness, when I brought you forth from the land of Egypt.’).
11. Shemot 18:1
יא. שמות פרק יח פסוק א’
וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה א-לקים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָא-ל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא ה’ אֶת יִשְׂרָא-ל מִמִּצְרָיִם
— “Vayishma Itro chohen Midyan choten Moshe et kol-asher asa Elohim le-Moshe ul-Yisrael amo ki-hotzi Ado-nai et-Yisrael mi-Mitzrayim” —
(Now Jethro, the priest of Midian, Moses’father-in-law, heard of all that G-d had done for Moses, and for Israel His people, how that the L-rd had brought Israel out of Egypt).
12. Shemot 19:1
יב. שמות פרק יט פסוק א’
בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָא-ל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי:
— “Bachodesh hashelishi letzet bene-Yisrael me'eretz Mitzrayim bayom haze ba'u midbar Sinai” —
(In the third month after the children of Israel were gone forth out of the land of Egypt, the same day came they into the wilderness of Sinai).
13. Shemot 20:2
יג. שמות פרק כ פסוק ב’
אָנֹכִי ה’ א-לקיך אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֹא יִהְיֶה לְךָ א-לקים אֲחֵרִים עַל פָּנָי:
— “Anochi Ado-nai Elohecha asher hotzeticha me'eretz Mitzrayim mibet avadim” —
(I am the L-rd thy G-d, who brought thee out of the land of Egypt, out of the house of bondage).
14. Shemot 23:16
יד. שמות פרק כג פסוק טז’
וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה:
— “Vechag hakatzir bikure ma'asecha asher tizra basade vechag ha'asif betzet hashana be'ospecha et-ma'asecha min-hasade” —
(and the feast of harvest, the first-fruits of thy labours, which thou sowest in the field; and the feast of ingathering, at the end of the year, when thou gatherest in thy labours out of the field).
15. Shemot 29:46
טו. שמות פרק כט פסוק טז’
וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה’ א-לקיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם אֲנִי ה’ א-לקיהֶם
— “Veyade'u ki Ani Ado-nai Elohehem asher hotzeti otam me'eretz Mitzrayim leshochni vetocham ani Ado-nai Elohehem” —
(And they shall know that I am the L-rd their G-d, that brought them forth out of the land of Egypt, that I may dwell among them. I am the L-rd their G-d).
16. Shemot 34:18
טז. שמות פרק לד פסוק יז’
אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם
— “Et-chag hamatzot tishmor shiv'at yamim tochal matzot asher tziviticha lemo'ed chodesh ha'aviv ki bechodesh ha'aviv yatzata mi-Mitzrayim” —
(The feast of unleavened bread shalt thou keep. Seven days thou shalt eat unleavened bread, as I commanded thee, at the time appointed in the month Abib, for in the month Abib thou camest out from Egypt).
17. Vayikra 19:36
יז. ויקרא פרק יט פסוק לו’
מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם אֲנִי ה’ א-לקיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
— “Mozene tzedek avne-tzedek efat tzedek vehin tzedek ihye lachem Ani Ado-nai Elohechem asher-hotzeti etchem me'eretz Mitzrayim” —
(Just balances, just weights, a just ephah, and a just hin, shall ye have: I am the L-rd your G-d, who brought you out of the land of Egypt).
18. Vayikra 22:33
יח. ויקרא פרק כב פסוק לג’
הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵא-לקים אֲנִי ה’
— “hamotzi etchem me'eretz Mitzrayim lihyot lachem le-Elohim Ani Ado-nai” —
(that brought you out of the land of Egypt, to be your G-d: I am the L-rd).
19. Vayikra 23:43
יט. ויקרא פרק כג פסוק מג’
לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָא-ל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה’ א-לקיכֶם:
— “Lema'an yede'u dorotechem ki vasukot hoshavti et-bene Yisrael behotzi'i otam me'eretz Mitzrayim Ani Ado-nai Elohechem” —
(that your generations may know that I made the children of Israel to dwell in booths, when I brought them out of the land of Egypt: I am the L-rd your G-d).
20. Vayikra 25:38
כ. ויקרא פרק כה פסוק לח’
אֲנִי ה’ א-לקיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת לָכֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן לִהְיוֹת לָכֶם לֵא-לקים:
— “Ani Ado-nai Elohechem asher-hotzeti etchem me'eretz Mitzrayim latet lachem et-eretz Kna'an lihyot lachem le-Elohim” —
(I am the L-rd your G-d, who brought you forth out of the land of Egypt, to give you the land of Canaan, to be your G-d).
21. Vayikra 25:42
כא. ויקרא פרק כה פסוק מב’
כִּי עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד:
— “Ki-avadai hem asher-hotzeti otam me'eretz Mitzrayim lo yimacheru mimkeret aved” —
(For they are My servants, whom I brought forth out of the land of Egypt; they shall not be sold as bondmen).
22. Vayikra 25:55
כב. ויקרא פרק כה פסוק נה’
כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָא-ל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה’ א-לקיכֶם:
— “Ki-li vene-Yisrael avadim avadai hem asher-hotzeti otam me'eretz Mitzrayim Ani Ado-nai Elohechem»
(For unto Me the children of Israel are servants; they are My servants whom I brought forth out of the land of Egypt: I am the L-rd your G-d).
23. Vayikra 26:13
כג. ויקרא פרק כו פסוק יג’
אֲנִי ה’ א-לקיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת
— “Ani Ado-nai Elohechem asher hotzeti etchem me'eretz Mitzrayim mihyot lahem avadim va'eshbor motot ulechem va'olech etchem komemiyut” —
(I am the L-rd your G-d, who brought you forth out of the land of Egypt, that ye should not be their bondmen; and I have broken the bars of your yoke, and made you go upright).
24. Vayikra 26:45
כד. ויקרא פרק כו פסוק מה’
וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיֹת לָהֶם לֵא-לקים אֲנִי ה’
— “Vezacharti lahem berit rishonim asher hotzeti-otam me'eretz Mitzrayim le'ene hagoyim lihyot lahem le-Elohim Ani Ado-nai” —
(But I will for their sakes remember the covenant of their ancestors, whom I brought forth out of the land of Egypt in the sight of the nations, that I might be their G-d: I am the L-rd).
25. Bamidbar 15:41
כה. במדבר פרק טו פסוק מא’
אֲנִי ה’ א-לקיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵא-לקים אֲנִי ה’ א-לקיכֶם:
— “Ani Ado-nai Elohechem asher hotzeti etchem me'eretz Mitzrayim lihyot lachem le-Elohim ani Ado-nai Elohechem” —
(I am the L-rd your G-d, who brought you out of the land of Egypt, to be your G-d: I am the L-rd your G-d.’).
26. Bamidbar 23:22
כו. במדבר פרק כג פסוק כב’
א-ל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ:
— “El motzi'am mi-Mitzrayim keto'afot re'em lo” —
(G-d who brought them forth out of Egypt Is for them like the lofty horns of the wild-ox).
27. Bamidbar 24:8
כז. במדבר פרק כד פסוק ח’
א-ל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם וְחִצָּיו יִמְחָץ:
— “El motzi'o mi-Mitzrayim keto'afot re'em lo yochal goyim tzarav ve'atzmotehem yegarem vechitzav yimchatz” —
(G-d who brought him forth out of Egypt Is for him like the lofty horns of the wild-ox; He shall eat up the nations that are his adversaries, And shall break their bones in pieces, And pierce them through with his arrows).
28. Bamidbar 33:1
כח. במדבר פרק לג פסוק א’
אלה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָא-ל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן:
— “Ele mas'e vene-Yisrael asher yatze'u me'eretz Mitzrayim letziv'otam beyad-Moshe ve-A'aron” —
(These are the stages of the children of Israel, by which they went forth out of the land of Egypt by their hosts under the hand of Moses and Aaron).
29. Bamidbar 33:3
כט. במדבר פרק לג פסוק ג’
וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאל בְּיָד רָמָה לְעֵינֵי כָּל מִצְרָיִם:
— “Vayis'u me-Ramses ba-chodesh harishon bachamisha asar yom lachodesh harishon mimachorat hapesach yatze'u vene-Yisrael beyad rama le'ene kol-Mitzrayim” —
(And they journeyed from Rameses in the first month, on the fifteenth day of the first month; on the morrow after the passover the children of Israel went out with a high hand in the sight of all the Egyptians,).
30. Devarim 4:20
ל. דברים פרק ד פסוק כ’
וְאֶתְכֶם לָקַח ה’ וַיּוֹצִא אֶתְכֶם מִכּוּר הַבַּרְזֶל מִמִּצְרָיִם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם נַחֲלָה כַּיּוֹם הַזֶּה:
— “Ve'etchem lakach Ado-nai vayotzi etchem mikur habarzel mi-Mitzrayim lihyot lo le'am nachala kayom haze” —
(But you hath the L-rd taken and brought forth out of the iron furnace, out of Egypt, to be unto Him a people of inheritance, as ye are this day).
31. Devarim 4:37
לא. דברים פרק ד פסוק לז’
וְתַחַת כִּי אָהַב אֶת אֲבֹתֶיךָ וַיִּבְחַר בְּזַרְעוֹ אַחֲרָיו וַיּוֹצִאֲךָ בְּפָנָיו בְּכֹחוֹ הַגָּדֹל מִמִּצְרָיִם:
— “Vetachat ki ahav et-avotecha vayivchar bezar'o acharav vayotzi'acha befanav bechocho hagadol mi-Mitzrayim” —
(And because He loved thy fathers, and chose their seed after them, and brought thee out with His presence, with His great power, out of Egypt,).
32. Devarim 5:6-7
לב. דברים פרק ה פסוק ו’
אָנֹכִי ה’ א-לקיך אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֹא יִהְיֶה לְךָ א-לקים אֲחֵרִים עַל פָּנָי
— “Anochi Ado-nai Eloheicha asher hotzeticha me'eretz Mitzrayim mibet avadim. Lo yihye lecha Elohim acherim al-panai” —
(I am the L-rd thy G-d, who brought thee out of the land of Egypt, out of the house of bondage. Thou shalt have no other gods before Me).
33. Devarim 5:15
לג. דברים פרק ה פסוק יה ’
וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ ה’ א-לקיך מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ ה’ א-לקיך לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת
— “Vezacharta ki-eved hayita be'eretz Mitzrayim vayotzi'acha Ado-nai Elohecha misham beyad chazaka uvizroa netuya al-ken tzivecha Ado-nai Elohecha la'asot et-yom hashabat” —
(And thou shalt remember that thou was a servant in the land of Egypt, and the L-rd thy G-d brought thee out thence by a mighty hand and by an outstretched arm; therefore the L-rd thy G-d commanded thee to keep the sabbath day).
34. Devarim 6:12
לד. דברים פרק ו פסוק יב’
הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה’ אֲשֶׁר הוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:
— “hishamer lecha pen-tishkach et-Ado-nai asher hotzi'acha me'eretz Mitzrayim mibet avadim” —
(then beware lest thou forget the L-rd, who brought thee forth out of the land of Egypt, out of the house of bondage).
35. Devarim 6:20-23
לה. דברים פרק ו פסוקים כ’-כג’
כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה’ א-לקינוּ אֶתְכֶם:
וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ ה’ מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה:
וַיִּתֵּן ה’ אוֹתֹת וּמֹפְתִים גְּדֹלִים וְרָעִים בְּמִצְרַיִם בְּפַרְעֹה וּבְכָל בֵּיתוֹ לְעֵינֵינוּ:
וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵינוּ
— “Ki-yish'alecha vincha machar lemor mah ha'edot ve-hachukim ve-hamishpatim asher tziva Ado-nai Elohenu etchem.
Ve'amarta levincha avadim hayinu lefar'o be-Mitzrayim vayotzi'enu Ado-nai mi-Mitzrayim beyad chazaka.
Vayiten Ado-nai otot umoftem gedolim vera'im be-Mitzrayim befar'o uvchol-beto le'enenu” —
(When thy son asketh thee in time to come, saying: ‘What mean the testimonies, and the statutes, and the ordinances, which the L-rd our G-d hath commanded you? then thou shalt say unto thy son: ‘We were Pharaoh’s bondmen in Egypt; and the L-rd brought us out of Egypt with a mighty hand. And the L-rd showed signs and wonders, great and sore, upon Egypt, upon Pharaoh, and upon all his house, before our eyes. And He brought us out from thence, that He might bring us in, to give us the land which He swore unto our fathers).
36. Devarim 7:8
לו. דברים פרק ז פסוק ח’
כִּי מֵאַהֲבַת ה’ אֶתְכֶם וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵיכֶם הוֹצִיא ה’ אֶתְכֶם בְּיָד חֲזָקָה וַיִּפְדְּךָ מִבֵּית עֲבָדִים מִיַּד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם
— “Ki me'ahavat Ado-nai etchem umishomro et-hashevua asher nishba la'avotechem hotzi Ado-nai etchem beyad chazaka vayifdecha mibet avadim miyad par'o melech-Mitzrayim” —
(but because the L-rd loved you, and because He would keep the oath which He swore unto your fathers, hath the L-rd brought you out with a mighty hand, and redeemed you out of the house of bondage, from the hand of Pharaoh king of Egypt).
37. Devarim 7:18-19
לז. דברים פרק ז פסוקים יח’- יט’
לֹא תִירָא מֵהֶם זָכֹר תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה’ א-לקיך לְפַרְעֹה וּלְכָל מִצְרָיִם:
הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ ה’ א-לקיך כֵּן יַעֲשֶׂה ה’ א-לקיך לְכָל הָעַמִּים אֲשֶׁר אַתָּה יָרֵא מִפְּנֵיהֶם
— “Lo tira mehem zachor tizkor et asher-asa Ado-nai Elohecha lefar'o ulchol-Mitzrayim. hamasot hagedolot asher-ra'u enecha veha'otot vehamofetim vehayad hachazaka vehazeroa hanetuya asher hotzi'acha Ado-nai Elohecha ken-ya'ase Ado-nai Elohecha lechol-ha'amim asher-atah yare mipenehem” —
(thou shalt not be afraid of them; thou shalt well remember what the L-rd thy G-d did unto Pharaoh, and unto all Egypt: the great trials which thine eyes saw, and the signs, and the wonders, and the mighty hand, and the outstretched arm, whereby the L-rd thy G-d brought thee out; so shall the L-rd thy G-d do unto all the peoples of whom thou art afraid).
38. Devarim 8:11-14
לח. דברים פרק ח פסוקים יא’- יד’
הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה’ א-לקיך לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם:
פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ:
וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה:
וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה’ א-לקיך הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:
— “hishamer lecha pen-tishkach et-Ado-nai Elohecha levilti shemor mitzvotav umishpatav vechukotav asher anochi metzavecha hayom. Pen-tochal vesavata uvatim tovim tivne veyashavta. Uvkarecha vetzonecha yirbeyun vechesev vezahav yirbe-lach vechol asher-lecha yirbe. Veram levavecha veshachachta et-Ado-nai Elohecha hamotzi'acha me'eretz Mitzrayim mibet avadim” —
(Beware lest thou forget the L-rd thy G-d, in not keeping His commandments, and His ordinances, and His statutes, which I command thee this day; lest when thou hast eaten and art satisfied, and hast built goodly houses, and dwelt therein; and when thy herds and thy flocks multiply, and thy silver and thy gold is multiplied, and all that thou hast is multiplied; then thy heart be lifted up, and thou forget the L-rd thy G-d, who brought thee forth out of the land of Egypt, out of the house of bondage;).
39. Devarim 9:26-29
לט. דברים פרק ט פסוקים כו’ – כט’
וָאֶתְפַּלֵּל אֶל ה’ וָאֹמַר אֲדֹנָי ה’ אַל תַּשְׁחֵת עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ בְּגָדְלֶךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה:
זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ:
פֶּן יֹאמְרוּ הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָנוּ מִשָּׁם מִבְּלִי יְכֹלֶת ה’ לַהֲבִיאָם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם וּמִשִּׂנְאָתוֹ אוֹתָם הוֹצִיאָם לַהֲמִתָם בַּמִּדְבָּר:
וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ בְּכֹחֲךָ הַגָּדֹל וּבִזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה:
— “Va'etpalel el-Ado-nai va'omar Ado-nai Elohim al-tashchet amecha venachalatecha asher padita begodlecha asher-hotzeta mi-Mitzrayim beyad chazaka. Zechor la'avadecha le-Avraham le-Itzchak ul-Ya'akov al-tefen el-keshi ha'am haze ve'el-rish'o ve'el chatato.
Pen-yomru ha'aretz asher hotzetanu misham mibeli yecholet Ado-nai lahavi'am el-ha'aretz asher-diber lahem umisin'ato otam hotzi'am lahamitam bamidbar. Vehem amecha venachalatecha asher hotzeta bechochacha hagadol uvizro'acha hanetuya” —
(And I prayed unto the L-rd, and said: ‘O L-rd G-d, destroy not Thy people and Thine inheritance, that Thou hast redeemed through Thy greatness, that Thou hast brought forth out of Egypt with a mighty hand. Remember Thy servants, Abraham, Isaac, and Jacob; look not unto the stubbornness of this people, nor to their wickedness, nor to their sin; lest the land whence Thou broughtest us out say: Because the L-rd was not able to bring them into the land which He promised unto them, and because He hated them, He hath brought them out to slay them in the wilderness. Yet they are Thy people and Thine inheritance, that Thou didst bring out by Thy great power and by Thy outstretched arm.’).
40. Devarim 13:2-6
מ. דברים פרק יג פסוקים ב’ – ו’
כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת:
וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר נֵלְכָה אַחֲרֵי א-לקים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵם:
לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא כִּי מְנַסֶּה ה’ א-לקיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת ה’ א-לקיכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם:
אַחֲרֵי ה’ א-לקיכֶם תֵּלֵכוּ וְאֹתוֹ תִירָאוּ וְאֶת מִצְוֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ וּבוֹ תִדְבָּקוּן:
וְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת כִּי דִבֶּר סָרָה עַל ה’ א-לקיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהַפֹּדְךָ מִבֵּית עֲבָדִים לְהַדִּיחֲךָ מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוְּךָ ה’ א-לקיך לָלֶכֶת בָּהּ וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ
— “Ki-yakum bekirbecha navi o cholem chalom venatan elecha ot o mofet.
Uva ha'ot vehamofet asher-diber elecha lemor nelecha achare Elohim acherim asher lo-yedatam vena'ovdem.
Lo tishma el-divre hanavi hahu o el-cholem hachalom hahu ki menase Ado-nai Elohechem etchem lada'at hayishchem ohavim et-Ado-nai Elohechem bechol-levavchem uvchol-nafshechem.
Achare Ado-nai Elohechem telechu ve'oto tira'u ve'et-mitzvotav tishmoru uvkolo tishma'u ve'oto ta'avodu uvo tidbakun.
Vehanavi hahu o cholem hachalom hahu yumat ki diber-sara al-Ado-nai Elohechem hamotzi etchem me'eretz Mitzrayim vehapodecha mibet avadim lehadichacha min-haderech asher tzivecha Ado-nai Elohecha lalechet ba uvi'arta hara mikirbecha” —
(If there arise in the midst of thee a prophet, or a dreamer of dreams—and he give thee a sign or a wonder, and the sign or the wonder come to pass, whereof he spoke unto thee—saying: ‘Let us go after other gods, which thou hast not known, and let us serve them’; thou shalt not hearken unto the words of that prophet, or unto that dreamer of dreams; for the L-rd your G-d putteth you to proof, to know whether ye do love the L-rd your G-d with all your heart and with all your soul. After the L-rd your G-d shall ye walk, and Him shall ye fear, and His commandments shall ye keep, and unto His voice shall ye hearken, and Him shall ye serve, and unto Him shall ye cleave. And that prophet, or that dreamer of dreams, shall be put to death; because he hath spoken perversion against the L-rd your G-d, who brought you out of the land of Egypt, and redeemed thee out of the house of bondage, to draw thee aside out of the way which the L-rd thy G-d commanded thee to walk in. So shalt thou put away the evil from the midst of thee).
41. Devarim 13:7-11
מא. דברים פרק יג פסוקים ז’ – יא’
כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶן אִמֶּךָ אוֹ בִנְךָ אוֹ בִתְּךָ אוֹ אֵשֶׁת חֵיקֶךָ אוֹ רֵעֲךָ אֲשֶׁר כְּנַפְשְׁךָ בַּסֵּתֶר לֵאמֹר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה א-לקים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ:
מֵא-לקי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם הַקְּרֹבִים אֵלֶיךָ אוֹ הָרְחֹקִים מִמֶּךָּ מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ:
לֹא תֹאבֶה לוֹ וְלֹא תִשְׁמַע אליו וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו וְלֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו:
כִּי הָרֹג תַּהַרְגֶנּוּ יָדְךָ תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשׁוֹנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה:
וּסְקַלְתּוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת כִּי בִקֵּשׁ לְהַדִּיחֲךָ מֵעַל ה’ א-לקיך הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:
— “Ki yesitecha achicha ven-imecha o-vincha o-vitecha o eshet chekecha o re'acha asher kenafshecha baseter lemor nelecha vena'avda Elohim acherim asher lo yadata atah va'avotecha. Me'elohe ha'amim asher sevivotechem hakerovim elecha o harechokim mimeka miktze ha'aretz ve'ad-ketze ha'aretz. Lo-tove lo velo tishma elav velo-tachos enecha alav velo-tachmol velo-techase alav.
Ki harog tahargenu yadecha tihye-bo varishona lahamito veyad kol-ha'am ba'acharona.
Uskalto va'avanim vamet ki vikesh lehadichacha me'al Ado-nai Elohecha hamotzi'acha me'eretz Mitzrayim mibet avadim” —
(If thy brother, the son of thy mother, or thy son, or thy daughter, or the wife of thy bosom, or thy friend, that is as thine own soul, entice thee secretly, saying: 'Let us go and serve other gods,' which thou hast not known, thou, nor thy fathers; of the gods of the peoples that are round about you, nigh unto thee, or far off from thee, from the one end of the earth even unto the other end of the earth; thou shalt not consent unto him, nor hearken unto him; neither shall thine eye pity him, neither shalt thou spare, neither shalt thou conceal him; but thou shalt surely kill him; thy hand shall be first upon him to put him to death, and afterwards the hand of all the people. And thou shalt stone him with stones, that he die; because he hath sought to draw thee away from the L-rd thy G-d, who brought thee out of the land of Egypt, out of the house of bondage).
42. Devarim 15:15
מב. דברים פרק טו פסוק טו’
וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ ה’ א-לקיך עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה הַיּוֹם:
— “Vezacharta ki eved hayita be'eretz Mitzrayim vayifdecha Ado-nai Elohecha al-ken anochi metzavecha et-hadavar haze hayom” —
(And thou shalt remember that thou wast a bondman in the land of Egypt, and the L-rd thy G-d redeemed thee; therefore I command thee this thing to-day).
43. Devarim 16:1-2
מג. דברים פרק טז פסוקים א’ – ב’
שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַה’ א-לקיך כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה’ א-לקיך מִמִּצְרַיִם לָיְלָה:
וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַה’ א-לקיך צֹאן וּבָקָר בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה’ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם:
— “Shamor et-Chodesh ha'aviv ve'asita Pesach la-Ado-nai Elohecha ki be-Chodesh ha'aviv hotzi'acha Ado-nai Elohecha mi-Mitzrayim laila” —
(Observe the month of Abib, and keep the passover unto the L-rd thy G-d; for in the month of Abib the L-rd thy G-d brought thee forth out of Egypt by night. And thou shalt sacrifice the passover-offering unto the L-rd thy G-d, of the flock and the herd, in the place which the L-rd shall choose to cause His name to dwell there).
44. Devarim 16:6
מד. דברים פרק טז פסוק ו’
כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה’ א-לקיך לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח בָּעָרֶב כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם:
— “Ki im-El-hamakom asher-yivchar Ado-nai Elohecha leshaken shemo sham tizbach et-hapesach ba'arev kevo hashemesh mo'ed tzetecha mi-Mitzrayim” —
(but at the place which the L-rd thy G-d shall choose to cause His name to dwell in, there thou shalt sacrifice the passover-offering at even, at the going down of the sun, at the season that thou camest forth out of Egypt).
45. Devarim 24:18
מה. דברים פרק כד פסוק יח’
וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ ה’ א-לקיך מִשָּׁם עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה
— “Vezacharta ki eved hayita be-Mitzrayim vayifdecha Ado-nai Elohecha misham al-ken anochi metzavecha la'asot et-hadavar haze” —
(But thou shalt remember that thou wast a bondman in Egypt, and the L-rd thy G-d redeemed thee thence; therefore I command thee to do this thing).
46. Devarim 25:17
מו. דברים פרק כה פסוק יז’
זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם:
— “Zachor et asher-asa lecha amalek baderech betzetechem mi-Mitzrayim” —
(Remember what Amalek did unto thee by the way as ye came forth out of Egypt;).
47. Devarim 26:5-8
מז. דברים פרק כו פסוקים ה’ – ח’
וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה’ א-לקיך אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב:
וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה:
וַנִּצְעַק אֶל ה’ א-לקי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע ה’ אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ:
וַיּוֹצִאֵנוּ ה’ מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים:
— “Ve'anita ve'amarta lifne Ado-nai Elohecha arami-oved avi vayered Mitzraima vayagor sham bimte me'at vaihisham legoi gadol atzum varav.
Vayare'u otanu hamitzrim vayanunu vayitenu alenu avodav kasha. Vanitz'ak el-Ado-nai Elohei Avotenu vayishma Ado-nai et-kolenu vayar et-on'yenu ve'et-amalenu ve'et-lachatzenu.
Vayotzi'enu Ado-nai mi-Mitzrayim beyad chazaka uvizroa netuya uvmora gadol uv'otot uvmofetim” —
(And thou shalt speak and say before the L-rd thy G-d: ‘A wandering Aramean was my father, and he went down into Egypt, and sojourned there, few in number; and he became there a nation, great, mighty, and populous. And the Egyptians dealt ill with us, and afflicted us, and laid upon us hard bondage. And we cried unto the L-rd, the G-d of our fathers, and the L-rd heard our voice, and saw our affliction, and our toil, and our oppression.
And the L-rd brought us forth out of Egypt with a mighty hand, and with an outstretched arm, and with great terribleness, and with signs, and with wonders).
Devarim 26:8 — repeat 3 times
וַיּוֹצִאֵנוּ ה’ מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים:
— “Vayotzi'enu Ado-nai mi-Mitzrayim beyad chazaka uvizroa netuya uvmora gadol uv'otot uvmofetim” —
(And the L-rd brought us forth out of Egypt with a mighty hand, and with an outstretched arm, and with great terribleness, and with signs, and with wonders).
Prayer after reading the pesukim
יהי רצון מלפניך ה’ אלוהינו ואלוהי אבותינו שתעשה למען רחמיך וחסדיך ולמען הפסוקים שקרינו לפניך שנזכר בהם יציאת ישראל ממצרים ג’ פעמים כנגד ג’ שערי בינה, אשר נמשך לישראל שפע גאולה מהם שתרחם עלינו ברב רחמיך וחסדיך ותשפיע לנו שפע גאולה וחירות מג’ שערי בינה ותגאלינו מכל צרה וצוקה גאולה שלימה למען שמך כי אל גואל חזק אתה, ותוציאנו לחירות מכל שיעבוד של בשר ודם. קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ לְמַעַן אֹיְבַי פְּדֵנִי: ונאמר: רִיבָה ה’ אֶת יְרִיבַי לְחַם אֶת לֹחֲמָי, מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ, כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה, כִּי יוֹם נָקָם לַיקֹוָק שְׁנַת שִׁלּוּמִים לְרִיב צִיּוֹן, ונאמר: בְּכָל צָרָתָם לא לוֹ צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם: מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא:
יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם: גֹּאֲלֵנוּ ה’ צְ-בָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ ה’ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן
Yehi ratzon milefanecha Ado-nai Eloheinu ve-Elohei avoteinu sheta'ase lema'an rachamecha vechasadecha ulema'an psukim shekarinu lefanecha, shenizkar bahem yetzi'at Yisrael mi-Mitzrayim gimel pe'amim keneged gimel sha'arei Bina, asher nimshach le-Yisrael shefa Ge'ula mehem, sheterachem aleinu berov rachamecha vechasadecha vetashpia lanu shefa Ge'ula vecherut migimel sha'arei Bina vetig'alenu mikol tzara vetzuka Ge'ula shlema lema'an Shmecha, ki Go'el Chazak Atah, vetotzi'enu lecherut mikol shi'abud shel basar vadam. Karva el nafshi ge'ala, lema'an oyevai pedeni. Vene'emar: Riva Ado-nai et yerivai lecham eto lochamai, machiti ke'av psha'echa uche'anan chatotecha, shuva elai ki ge'alticha. Ki yom nakam belibi ushnat ge'ulai baa, kii om nakam le-Ado-nai, shnat shilumim leriv Tzi'on, vene'emar: bechol tzaratam lo tzar umal'ach panav hoshi'em be'ahavato uvechemlato Hu ge'alam va'intelem va'inas'em kol yemei olam. Mi E-l kamocha nose avon ve'over al pesha leshe'erit nachaloto lo hechezik la'ad apo ki chafetz chesed hu. Yashuv yirachamenu imchbosh avonoteinu vetashlich bimtzulot yam kol chatotam. Titen Emet leYa'akov, Chesed le Avraham asher nishbata mimei kedem. Ga'alenu Ado-nai Tzeva'ot Shmo Kedosh Yisrael, Baruch Ado-nai le'olam amen ve'amen!
(May it be Your will, HaShem our G-d and the G-d of our forefathers, that for the sake of Your great mercy and kindness, and for the sake of the pesukim we have recited before You—in which the Exodus of Israel from Egypt is mentioned three times, corresponding to the three gates of Binah through which an abundance of Geulah flows to Israel—You have mercy upon us with Your abundant mercy and kindness, and bestow upon us an abundance of Geulah and freedom through the three gates of Binah. Redeem us completely from every trouble and distress for the sake of Your Name, for You are a mighty Redeemer, and bring us into freedom from every form of human servitude. “My soul’s redemption is near; redeem me for the sake of my enemies.” And it is said: “Contend, O L-rd, with those who contend with me; fight those who fight me.” “I wipe away your transgressions like a cloud, and your sins like a mist; return to Me, for I have redeemed you.” “For the day of vengeance is in My heart, and the year of My redemption has come”; “For it is a day of vengeance for the L-rd, a year of recompense for the cause of Zion.” And it is said: “In all their affliction He was afflicted, and the angel of His Presence saved them; in His love and compassion He Himself redeemed them, lifted them up, and carried them all the days of old.” “Who is a G-d like You, forgiving iniquity and overlooking transgression for the remnant of His heritage? He does not maintain His anger forever, for He desires kindness.” He will again have mercy on us; He will subdue our iniquities and cast all their sins into the depths of the sea. You will show faithfulness to Jacob and kindness to Abraham, as You swore to our forefathers from ancient times. Our Redeemer—the L-rd of Hosts is His Name, the Holy One of Israel. Blessed is the L-rd forever; amen and amen!)
(Transliteration of the pesukim after https://sgulatemet.org/lil-haseder/ — Sila Tehilim; English of the pesukim: JPS 1917; translation and transliteration of the “Yehi Ratzon” prayer: Zoya Haya Tigai)
