Segula for a Shidduch by Rabbi Yaakov Ades—Reading «Mesilat Yesharim»
A rare segula for finding a shidduch according to the mekubal Rabbi Yaakov Ades—studying Chapter 25 of «Mesilat Yesharim» by the Ramchal, Rabbi Moshe Chaim Luzzatto. During a class on the weekly Torah portion «Chayei Sarah», the mekubal Rabbi Yaakov Ades revealed a segula for finding a shidduch that he has known for many years: «The main lesson we learn from this Torah portion is that when Eliezer—the servant of Avraham—set out to find a shidduch for Yitzchak, he saw that everything depends on G-d. Therefore, in every small detail, he prayed to G-d, thanked G-d, remembered G-d, bowed to G-d, and related all his actions to G-d. This is a very proper quality to cultivate throughout one's life, and the most important thing we learn from this portion concerns shidduchim. For many years I have said that there is a great segula for finding a shidduch: bli neder, one should study the meaning of the words brought in Chapter 25 of «Mesilat Yesharim». Rabbi Ades further explains that the book «Mesilat Yesharim» contains 26 chapters, corresponding to the gematria of the four-letter Name of G-d, and that the penultimate chapter—Chapter 25—is a segula for finding a shidduch, for both men and women. The chapter consists of two parts: The first speaks of the fact that G-d is everywhere, and that we are always in His presence and near Him; The second says that one must know that every detail of our actions will stand in judgment before Melech Malchei ha-Melachim, ha-Kadosh Baruch Hu. «Mesilat Yesharim» (Chapter 25, on the means of acquiring fear of sin) אך דרך קניית היראה הזאת הוא ההתבונן על ב' ענינם אמתיים: האחד הוא, היות שכינתו יתברך נמצאת בכל מקום שבעולם ושהוא יתברך משגיח על כל דבר קטן וגדול אין נסתר מנגד עיניו, לא מפני גודל הנושא, ולא מפני פחיתותו, אלא הדבר הגדול והדבר הקטן הנקלה והנכבד הוא רואה והוא מבין בלי הפרש, הוא מה שאמר הכתוב (ישעיה ו, ג) מלא כל הארץ כבודו, ואומר (ירמיהו כג, כד): הלא את השמים ואת הארץ אני מלא. ואומר (תהילים קיג, ה): מי כה' אלהינו המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ. ואומר (תהילים קלח, ו): כי רם ה' ושפל יראה וגבוה ממרחק יידע. וכיון שיתברר לו שבכל מקום שהוא, הוא עומד לפני שכינתו יתברך, אז מאליה תבוא בו היראה והפחד פן יכשל במעשיו, שלא יהיו כראוי לפי רוממות כבודו, והוא מה שאמרו (אבות ב, א) דע מה למעלה ממך, עין רואה ואזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבים, כי כיון שהשגחת הקב"ה על כל דבר, והוא רואה הכל, ושומע הכל, ודאי שכל המעשים יהיו עושים רושם, וכלם נכתבים בספר אם לזכות או לחובה, ואמנם הדבר הזה אינו מצטייר היטב בשכל האדם, אלא על ידי התמדת ההתבוננות וההסתכלות הגדול, כי כיון שהדבר רחוק מחושינו לא יציירהו השכל אלא אחר רוב העיון וההשקפה, וגם אחר שיציירהו יסור הציור ממנו בנקל אם לא יתמיד עליו הרבה, ונמצא שכמו שרוב ההתבונן הוא הדרך לקנות היראה התמידית, כן היסח הדעת וביטול העיון הוא המפסיד הגדול שלה, יהיה מחמת טרדות או ברצון, כל היסח דעת ביטול הוא ליראה התמידית. יראת חטא הוא מה שצוה הקב"ה אל המלך (דברים יז, יט): "והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את ה' אלהיו". הא למדת שאין היראה נלמדת אלא מן הקריאה הבלתי נפסקת, ותדקדק שאמר "למען ילמד ליראה", ולא אמר למען יירא, אלא לפי שאין היראה הזאת מושגת בטבע, כי אדרבא רחוקה היא ממנו מפני גשמיות החושים, ואינה נקנית אלא על ידי לימוד, ואין לימוד ליראה אלא ברוב ההתמדה בתורה ודרכיה בלי הפסק, והוא שיהיה האדם מתבונן ומעיין בדבר הזה תמיד בשבתו, בלכתו, בשכבו, ובקומו, עד שיקבע בדעתו אמתת הדבר, דהיינו: אמתת המצא שכינתו יתברך בכל מקום, והיותנו עומדים לפניו ממש בכל עת ובכל שעה, ואז יירא אותו באמת, והוא מה שהיה דוד המלך מתפלל ואומר (תהילים פו, יא): הורני ה' דרכך אהלך באמתך יחד לבבי ליראה שמך. TransliterationAch derech kinyat ha-yirah ha-zot hi hitbonenut al shnei inyanim amiti'im ha-echad hu, heyot Shechinato yitbarach nimtzet be-chol makom she-ba-olam, ve-she-hu yitbarach mashgiach al kol davar katan ve-gadol, ein nistar mi-neged einav, lo mi-pnei godel ha-nose ve-lo mi-pnei pechituto.
Ela ha-davar ha-gadol ve-ha-davar ha-katan, ha-nikleh ve-ha-nichbad, hu ro'eh ve-hu mevin bli hefresh. Hu mah she-amar ha-katuv:
«Melo kol ha-aretz kevodo»; (Yeshayahu 6:3)
«Halo et ha-shamayim ve-et ha-aretz ani male»; (Yirmiyahu 23:24)
«Mi ka-Ado-nai Eloheinu ha-magbi'hi la-shevet, ha-mashpili lirot ba-shamayim u-va-aretz»
(Tehillim 113:5)
«Ki ram Ado-nai ve-shafal yireh, ve-gavoah mi-merachok yeda» (Tehillim 138:6)
Ve-keivan she-yitbarer lo she-be-chol makom she-hu hu omed lifnei Shechinato yitbarach, az me-eleha tavo vo ha-yirah ve-ha-pachad pen yikashel be-ma'asav she-lo yihyu ke-ra'ui lefi romemut kevodo.
Ve-zeh mah she-amru: «Da ma le-ma'alah mimcha— ayin ro'ah ve-ozen shoma'at, ve-chol ma'asecha ba-sefer nichtavim». (Avot 2:1)
Ki keivan she-hashgachat ha-Kadosh Baruch Hu al kol davar, ve-hu ro'eh ha-kol ve-shome'a ha-kol, vadai she-kol ha-ma'asim osim roshem, ve-kulam nichtavim ba-sefer im li-zechut o li-chovah.
Aval ha-davar ha-zeh eino mitztayer heitev be-sechel ha-adam ela al yedei hitmadat ha-hitbonenut ve-histaklut ha-gedolah.
Ki keivan she-ha-davar rachok me-chusheinu lo yetzayerhu ha-sechel ela achar rov ha-iyun ve-hashkafah.
Ve-gam achar she-yetzayerhu yasur ha-tziyur mimenu be-nakal im lo yetamid alav harbeh.
Ve-nimtza she-kemo she-rov ha-hitbonenut hu ha-derech liknot ha-yirah ha-temidit, ken hesach ha-da'at u-vitul ha-iyun hu ha-mafsid ha-gadol shelah.
Yihyeh mi-machmat טרדות o mi-ratzon, kol hesach ha-da'at bitul hu la-yirah ha-temidit.
Yirat chet hi mah she-tzivah ha-Kadosh Baruch Hu et ha-melech:
«Ve-haytah imo ve-kara vo kol yemei chayav lema'an yilmad le-yirah et Ado-nai Elohav». (Devarim 17:19)
Translation «Fear [of sin] is acquired by reflecting on two truths. The first is that the Shechinah—the Divine Presence—is found everywhere in the world. He, blessed be He, watches over every matter, great or small, and nothing is hidden from His eyes—not because of the greatness of the matter, nor because of its insignificance. Rather, He sees and understands the great and the small, the lowly and the honored, without distinction. This is what Scripture says (Yeshayahu 6:3): “…The whole earth is full of His glory,” and it further says (Yirmiyahu 23:24): “…Do I not fill heaven and earth?” It also says (Tehillim 113:5–6): “Who is like the L-rd our G-d, Who is enthroned on high, Who stoops to see what is in the heavens and the earth.” And it says (Tehillim 138:6): “Though the L-rd is exalted, He sees the lowly; but the haughty He recognizes from afar.” When it becomes clear to a person that wherever he is, he stands before the Divine Presence, then fear and awe will naturally come upon him, lest he stumble in his actions and they not befit the majesty of His glory. This is what the Sages said (Avot 2:1): “Know what is above you: an eye that sees, an ear that hears, and all your deeds are recorded in a book.” Since the providence of the Holy One, blessed be He, extends over everything, and He sees and hears all, it is certain that every deed leaves an impression, and all are recorded in a book—for merit or for liability. Yet the human mind cannot grasp this clearly without constant reflection and profound contemplation. Since these matters are far removed from our senses, the intellect can conceive of them only after extensive study and consideration. Even after forming such an understanding, it can easily fade unless a person returns to it continually. Thus, just as sustained reflection is the way to acquire constant fear of Heaven, so distraction and abandoning contemplation are its greatest enemies, whether caused by preoccupation or by choice. Every distraction and interruption undermines constant fear. This is the commandment that the Holy One, blessed be He, gave the [Jewish] king (Devarim 17:19): “It shall remain with him, and he shall read from it all the days of his life, so that he may learn to fear the L-rd his G-d….” We learn from this that fear is acquired only through uninterrupted reading [of the Torah]. Note that the verse says “so that he may learn to fear,” rather than “so that he may fear,” because this fear is not attained naturally. On the contrary, it is far removed from a person because of the physical nature of the senses, and it can be acquired only through learning. There is no way to learn fear except through constant, uninterrupted study of Torah and its ways, with a person continually reflecting on this matter—while sitting, walking, lying down, and rising—until he establishes in his mind the truth of the matter: that the Divine Presence is truly everywhere, and that we stand before Him at every moment. Then he will truly fear Him. This is what King David prayed, saying (Tehillim 86:11): “Teach me Your way, O L-rd; I will walk in Your truth. Unite my heart to fear Your Name.” (Translation based on Metzudat David and Metzudat Zion, from a class by the mekubal Rabbi Yaakov Ades)
